גוגל אדס מעדכנת: מעורבות וידאו תספר אחרי 10 שניות

אמ;לק: Google Ads מגדירה מעורבות בחלק ממודעות הווידאו כצפייה של לפחות 10 שניות, עם כללים שונים לפי פורמט. כשסף המדידה משתנה, גם ירידה או עלייה במעורבויות בדוח עשויות לשקף שינוי בהגדרה ולא בהכרח שינוי בקריאייטיב או בקהל.

לפעמים מספר המעורבויות יורד, אבל הסרטון, הקהל וההפצה נשארו בדיוק אותו דבר. במקרה כזה, לפני שממהרים לקבוע שהקריאייטיב נחלש, כדאי לשאול שאלה בסיסית יותר: מה Google בכלל סופרת כמעורבות? PPC News Feed זיהה את ההגדרה המחודשת, שלפיה סף הצפייה במודעות וידאו מסוימות עלה מ-5 ל-10 שניות. PPC News Feed זה נשמע כמו פרט תיעודי קטן, אבל הוא יושב בדיוק על המדדים שמנהלי קמפיינים משתמשים בהם כדי להשוות תקופות: Engagements, שיעור מעורבות ועלות ממוצעת למעורבות.

מעורבות אינה עצם הופעת המודעה

Google מגדירה מעורבות כאינטראקציה של צרכן עם מודעה, ונותנת כדוגמה "watching a video ad for at least 10 seconds". במילים פשוטות, חשיפה אומרת שהמודעה הוצגה; מעורבות היא פעולה שעומדת בתנאי שהוגדר עבור אותו פורמט. Google Ads Help

ההבדל הזה חשוב משום שצפייה קצרה אינה בהכרח מעורבות בדוח. כאשר סף הצפייה עולה מ-5 ל-10 שניות, חלק מהאנשים שנכנסו בעבר למדד כבר אינם נכנסים אליו, גם אם ההתנהגות שלהם מול המודעה לא השתנתה בכלל.

עשר שניות הן שינוי במנגנון המדידה

המעבר מסף של 5 שניות ל-10 שניות משנה קודם כל את פעולת המדד. לכן, פער במספר המעורבויות בין תקופה אחת לאחרת אינו פסק דין אוטומטי על הסרטון, המסר או איכות ההפצה.

זה נכון במיוחד בדוחות שמביטים בהם לאורך זמן. אם בתקופה קודמת נספרה צפייה קצרה יותר כמעורבות, ומעכשיו נדרשות 10 שניות, שיעור המעורבות יכול לרדת רק משום שהמכנה והמונה כבר מדברים בשפה אחרת. לא דרמה בקריאייטיב – מתמטיקה בדוח.

כך נספרת מעורבות לפי פורמט מודעה

במודעות In-stream ובמודעות וידאו לקידום אפליקציה, מעורבות נרשמת לאחר צפייה של לפחות 10 שניות. אם המודעה קצרה מ-10 שניות, צפייה מלאה בה מספיקה. גם קליק על המודעה יכול להיחשב מעורבות.

במודעות In-feed ובמודעות Masthead, הצפייה נספרת לאחר לפחות 10 שניות כשהווידאו מושתק. במודעות In-feed אפשר להגיע למעורבות גם בלחיצה על התמונה הממוזערת כדי לצפות בווידאו המלא, וב-Masthead בלחיצה לצפייה בווידאו המלא.

במודעות YouTube Shorts הכלל דומה לזה של In-stream: 10 שניות צפייה, או צפייה מלאה אם הסרטון קצר יותר, או קליק על כפתור הקריאה לפעולה. כלומר, אותו שם מדד יכול להתבסס על צפייה או על פעולה אחרת, בהתאם למקום שבו המודעה הופיעה.

לא כל שורת וידאו בדוח מחושבת באותו כלל

יש גם פורמטים שבהם מנגנון המעורבות שונה לגמרי. במודעות Bumper ובמודעות Non-skippable In-stream, Google מבססת את המעורבות על קליקים. במודעות Lightbox ובמודעות Gmail, הפעולה הנספרת היא הרחבת המודעה.

מכאן שהמונח Engagements אינו תמיד שם נרדף ל-10 שניות צפייה. בדוח שמאגד פורמטים שונים, אותה עמודה יכולה לכלול צפיות, קליקים והרחבות. זו לא סמנטיקה קטנה, אלא ההבדל בין דוח שקוראים לפי המנגנון שלו לבין מספר אחד שמנסים לשכנע אותו לספר סיפור אחיד.

שלוש העמודות שמושפעות מההגדרה

Engagements היא עמודת מספר המעורבויות – כמה פעמים אנשים קיימו אינטראקציה שנחשבת מעורבות. אפשר להציג אותה בטבלת הנתונים הסטטיסטיים של Google Ads דרך בחירת העמודות.

Engagement rate הוא מספר המעורבויות חלקי מספר החשיפות. לכן, כאשר פחות צפיות קצרות עומדות בתנאי המעורבות, גם השיעור יכול להשתנות, אפילו אם מספר החשיפות נשאר דומה.

Average CPE הוא הסכום הממוצע שבו החשבון חויב עבור מעורבות. מאחר שהמדד נשען על המעורבויות הנספרות, שינוי בהגדרת האירוע עצמו עשוי להשפיע גם על העלות הממוצעת שמוצגת בדוח.

המשמעות היא בעיקר בקריאה בין תקופות

מנהלי קמפיינים משווים ביצועים כדי להבין אם וידאו משתפר, נשחק או פשוט פוגש קהל אחר. אבל במקרה הזה צריך להפריד בין שינוי בהתנהגות הקהל לבין שינוי בשער הכניסה למדד.

אם מספר המעורבויות, Engagement rate או Average CPE משתנים סביב המעבר להגדרה של 10 שניות, הנתון לבדו אינו מספיק כדי לייחס את הפער לביצועי הקמפיין. קודם צריך להבין איזה אירוע נספר בכל פורמט ובכל תקופה, ורק אחר כך אפשר לתת משמעות מקצועית למגמה.

לסיכום

עשר שניות אינן עוד שורה בדף עזרה של Google Ads. הן ההגדרה שקובעת מי נכנס למדד המעורבות ומי נשאר מחוצה לו. בדוחות וידאו, קודם בודקים מה נספר – ורק אחר כך מתווכחים אם הסרטון עובד.